<h1>תשובת רבינו יצחק ב"ר יהודה לרבינו מנחם ב"ר מכיר הובא בפסקי ריבב"ן הלכ' טריפות</h1>
<h2>דף נו:</h2>
בשאילות תשובות של רבינו יצחק זצ"ל על תרנגולת שחוטה ונמצא שכבר [היתה הירך] שלה שבורה במקום צומת הגידין וכבר העלתה צמחים. פירוש העלת ארוכה ונתרפאת היטב, נדבקו שברים זה לזה יפה יפה, וגם העור עלה וכיסה את מקום השבר, אין לחוש כלל שמא ניתקו הגידין, דאחזוקי באיסורא לא מחזקינן, מדלא חזינן השתא ריעותא לקמן בעצם ועור. ועוד כמה מעשים בכל יום שנמצאו התרנגולות לאחר בישולן מדובקין שברי עצמותיהם, וליכא למיחש לשבר פסול. וכן שמענו וראינו בימי רבותינו ז"ל. ועוד אפילו נשבר העצם לפנים תוך הבשר ואינו יוצא כלל לחוץ אינו צריך לבדוק אחר צומת הגידין, שהרי העצם נוח הוא להשבר לפי שהוא קשה. אבל הגיד והעור אם לא בחוזק ובמתיחה לא מנתיק לפי שהוא רך. ועכשיו שאנו רואים שהעור לא נפסק שהוא נגלה, כל שכן שהגידין לא נפסקו, שאינן נוחין לינתק. עד כאן דברי רבינו יצחק ז"ל. אבל ה"ר מנחם ז"ל, מצריך לבדוק בגידין כשנשבר העצם מבפנים אע"פ שלא יצא העצם לחוץ כלל. כללא דמילתא דספק טריפות, כגון נפלה מן הגג, וכגון דרוסה, שצריך בדיקה כנגד בני מיעים, בזכרים אם שהו שנים עשר חודש, ובנקבה עד שתלד, בין לבהמה בין לחיה. ובעוף עד שטוענת ביצים אחרות. מכאן ואילך אינו צריך בדיקה עוד מאותו ספק.
